As I’m sure you’ve noticed things have been awfully quiet around here for the last two months. Most of January I was busy with a move, from San Francisco to Chicago. Unfortunately the foundation that was supporting my work at the California Academy of Sciences had some tough financial calls to make and my position was discontinued. Additional layoffs at the CAS only meant there wasn’t any way for me to stay at the museum – such is the ephemeral world of research funding. I’ll miss the amazing friends that I made and the beautiful California landscape, four years sure flies by in a flash. Without a doubt I’ll find something in the not too distant future (if you know of anything let me know!). In the meantime I can focus on experimenting with my photo gear and getting those manuscripts done that have been hanging around for far too long.
Spring/tornado season is just around the corner here in Chicagoland and I think it’s safe to say scenes like this are a thing of the past. Stay tuned for regular updates, new photographs, and where I might be moving to next!
The first annualלאומי עש שבועwill be this summer, July 23-29, 2012! זהו האירוע הראשון מסוגו בארה"ב (it has been popularin the UKfor quite some time) והוא ניסיון לעודד אנשי הראש בחוץ ולחקור את עולם החי העש לעתים קרובות התעלם שלהם. The US has an impressive moth diversity with over 11,000 described species, most of which people can’t name two of. As a citizen science project there will be teams of people submitting their records (photographs or lists) of moths found in yards across the country. If you read this blog you probably have enough interest to participate! This maplists events that are currently registered – have one in your area? Contact that person and join in! There is alsolotsof room to set up your own event. I’ll register in a few months when I figure out where I’ll be, but you can count on it being BYOB (beerהואa critical field supply).
Coincidentally the Moth Week corresponds with theLepidopterists’ Society National Meetingbeing held this year in Denver, קולורדו. כמובן, everyone will be headed out at night to look for moths. If you’re in Denver and want to see what it is we do, please get a hold of me, I will probably be attending the meeting this year.
עמית בלוגר רשת דיוויד שיפמן נמצא בהקפות האחרונות של א $10,000 אתגר מלגה. הכסף לא יתמוך הבלוגים של דוד רק במדע הדרום פריד, אבל מחקר שימור כריש (כולל תחרות לשם הכריש הוא לתייג עם הכספים). קח רגע ו להצביע עבורו, פעם אחת בכל 24 שעות! כרגע הוא בראש עם הישג ראוי %3 שולים, בוא נשאיר את זה ככה.
For all intents and purposes this looks like a blue butterfly (as in subfamily Polyommatinae)… it’s very, very blue after all. But assumptions based on color would lead you down the incorrect road; as it turns out this butterfly is actually a species copper. There are subtle difference in wing shape and probably venation, but when I first saw these butterflies I assumed they were a sub-species ofPlebejus icarioides (ש werealsoflying at this location on the Kaibab Plateau). But then I began seeing female butterflies (להלן) interacting with these blues and then it dawned on me – blue copper – Lycaena heteronea austin (Lycaenidae: Lycaeninae)!
This subspecies was originally described in 1998 by the late, גדול George T. AustinasL. heteronea rutila. Given however thatrutilamore or less =rutilus, it was later determinedrutilawas actually unavailable and the subspecies name was changed toaustinin honor of George.
זה עתה חזרתי מהשנתית האנטומולוגי חברה של אמריקה כנס ברינו, נבאדה! זה המפגש הגדול מסוגו בעולם, עם למעלה מ 4,000 משתתפים מכל שכבות חיי חקר החרקים. תחומי העניין שלי הם בשיטתיות, שיחות אבולוציה ומגוון ביולוגי – ואני אנסה לסכם כמה מהמצגות המרתקות שהשתתפתי בהן במהלך השבועות הבאים.
ראוי לציין במיוחד הרצאה נפלאה שנשא בלוגר הבאגים המוערך, ילדת באג! היה נפלא לפגוש אותה באופן אישי ולשמוע על החוויות שלה כבלוגרית. אני ממליץ לך לצפות בטיוטה של ההרצאה שלה בעצמך, אם עדיין לא עשית זאת!
כולנו צריכים לחגוג את היום הזה במעשה מדע או בספקנות. לשתול את הזרע של חקירה וחשיבה ביקורתית, או קחו רגע להרחיב את האופקים שלכם. קמתי לפני עלות השחר הבוקר וצפיתי בכוכבי הבוקר נמוגים מאחורי אור השמש העולה. It brought to mind my elementary school science classroom and the scratchy VHS recordings of Cosmos we frequently watched. I have since been rapt by the wonder of our universe and our place amongst the stars.
כולם מכירים סביר עם המודל הסטנדרטי עש או פרפר – קש דמוי החדק אל הצוף להישג חבוי בתוך פרחים. הרוב המכריע של פרפראים גיוון לצד ההקרנות של צמחי angiosperm, הופך לאחד צווי ביותר המגוונת והעשירה של החיים על פני כדור הארץ. אולם פרדיגמה זו אינה חלה על Micropterigidae, המייצגים לא רק את השושלת הבסיסית ביותר של ה-Lepidoptera, אבל הם אחת משלוש משפחות ששמרו על הלסת התחתונה לטחינת אבקה או נבגים ונשענות על בריופיטים, חומר אורגני או פטריות מתפוררות כמארח זחל. הנחות קודמות לגבי הגיוון של קבוצה זו התבססו על הגיל העצום של השושלת (110 מיליון שנים) והצטברות של סוגים עתיקים. א מאמר אחרון על המין היפני של Micropterigidae מאת Yume Imada ועמיתיה מאוניברסיטת קיוטו מספקים ראיות להיפך ומיישמים טכניקות מולקולריות כדי לבדוק את ההשערה של speciation allopatric ללא שינוי נישה.
המחברים נסעו ל 46 יישובים ברחבי הארכיפלג היפני ואספו את כולם 16 מינים אנדמיים ידועים, כמה מינים חדשים, ואולי סוג חדש. למצוא את העשים האלה בטבע לא כל כך קשה אם אתה יודע איך למצוא את בית הגידול ואיך לא ליפול מסלעים חלקלקים; אבל ברגע שאתה מוצא את המקום העשים יכולים להיות בשפע. Micropterigidae קשורים באופן לא מפתיע לברופיטים שלהם, המתרחשים בבתי גידול לחים לאורך נחלים ונהרות. עצם טבעה של חיה דקה ואיטית בכיסים מבודדים מתאימה להתייחסות אלופטרית. מיקרו-לפידודופטרות רבות בקושי עפות מהצמח המארח שלהם, וגם כשהן עושות הן אינן ידועות בהתפזרות למרחקים ארוכים.. בעוד שרוב הסוגים והמינים מבודדים לחלוטין ברחבי יפן, ישנם כמה מקרים שבהם הסוג פרמרטיריה מתרחשת בתוך אוכלוסיות של איסיקיומרטיריה. אמנם לא ידוע כיצד המינים הללו עשויים לחלק את משאבי המארח שלהם, אך סביר להניח שיש הבדל זמני במחזורי החיים. כאן בקליפורניה יש קומפלקס מבלבל מאוד של אפודמיה פרפרים המרכיבים קומץ מינים ו (כמובן) תת-מינים המחולקים על אותו צמח לפי עונות הרבייה באביב ובסתיו.
באופן מרשים, כל micropterigid שנאסף בתור זחלים נמצאו רק על Knowphalum conicum מינים של עצי כבד, למרות שקיימים עד ארבעה עשר מיני בריאופיטים אחרים באותו בית גידול. זה היה זמן רב הבין כי Micropterigidae האסייתי ניזון על כבד, אבל מידת הספציפיות המארח שלהם מעולם לא נכמתה. נראה כי התנהגות האכלה זהה בכל המינים שנסקרו, עם זחלים רועים לאורך החלק העליון של הברופיטים הצורכים את שכבות הרקמה העליונות.
ניתוח פילוגנטי של COI, 18גנים S ו-EF-1α יצרו עצים מתאימים מאוד באמצעות שיטות אנליטיות מרובות. נראה כי הסוג היפני האנדמי וה ידעפלום אסטרטגיית האכלה יוצרות קליד מונופילטי נתמך היטב (בירוק). בתמצות, הקרינה של ה-Micropterigidae הספציפיים למארח עולה בקנה אחד עם ההפרדה, הִתרוֹמְמוּת רוּחַ, ובידוד של הקרקע היפנית בערך 20 לפני מיליון שנים. לא יכול היה להיות קשה להציע את ההשערה שהמגוון של ה-Micropterigidae היפני יכול להיות רק עתיק כמו האי עצמו; וזו גם עובדה מקובלת היום שההתגלמות האלופטרית מתרחשת לעתים קרובות יותר ממה שחשבו פעם. אבל לכמת את התיאוריות האלה ולהסביר איך ולמה זה קורה זה בדיוק מה שעוסק במדע.
ספרות מצוטטת
אימאדה י, קוואקיטה א, & קאטו מ (2011). חלוקה וגיוון אלופטריים ללא שינוי נישה בשושלת העש הבסיסית המזינה בריאופיטים (פרפרים: Micropterigidae). הליכים. מדעי הביולוגיה / החברה המלכותית, 278 (1721), 3026-33 PMID: 21367790
סקובל, MJ. (1992). ה-Lepidoptera: טופס, פוּנקצִיָה, וגיוון. אוניברסיטת אוקספורד. ללחוץ.
כך אומרים הפתגם, זכות? Two weeks ago I participated in the 5th annualNational Geographic BioBlitzover in Saguaro National Park in Tucson, אריזונה. זה היה תירוץ מצוין לחזור לשדה וזה היה הפעם הראשונה שנאספתי אריזונה בסתיו. Temps were still pushing the mid 90’s but things had been dry and the impressive abundance of the monsoon season was long gone. In total my moth colleagues and I collected around 140 species of Lepidoptera, 56 of which were microleps! Sadly though it seems that either other insects were far and few inbetween, or other entomology teams didn’t carefully tally everything they saw. רק 190 arthropods were counted in total – we lost to vascular plants (325 מינים) and even fungi (205)!
Here is ashort interviewwith me in aבאמתhot tent with lots of kids (who must have given me this cold I now have). Perhaps my wild estimate of a possible 15,000 species in the US is on the high side, but it’s notimpossible.
Another huge Australian “microlep”, (כנראה) Maroga setiotricha: Xylorictidae – measuring in at 60mm. With wings like this they must make formidable fliers. According to the Xyloryctinae Moths of Australia blog the larvae are stem borers intoAcaciasp. (Mimosaceae). This specimen was collected in November of 1962 by Ed Ross in Canoona, Queensland.
רשת CNN קפצה עכשיו על העגלה של התבססות המימון המדעי של FOX. הכתב ארין ברנט “דיווחים” על המימון הפדרלי של $5.7 מיליון דולרים כדי לעזור במאבק נגד הסריח החום הפולשני (Halyomorpha halys). הסרקזם של ברנט כמעט סמיך כדי לפרוץ לרמות מגוחכות של SNL, אבל היא נראית אמיתית בתרומתה לסיפור הזה. ברור שמחשבה בזבוזה $ 5.7 מיליון בזבזו על שיטות להרחיק את הבאגים האלה מפרברים רגישים מדי ומתוך השיער שלך. חיפוש מהיר בגוגל אחר חרקים זה מניב מאוד דף אינפורמטיבי מ- PennState כתוצאה #1, ויש בו אפילו תמונות נהדרות של הנזק שאותם באגים יכולים לגרום לגידולים. חזרה במציאות, אין זה מפתיע שהממשלה תממן מחקר על מין פולשני חדש בעל פוטנציאל קריטי, כזו שכבר הוכיחה שהיא הרסנית ביותר לכמה מהאומות החשובות ביותר שלנו (ומשתלם) יבולים.
